Tuesday, September 25, 2007

התרוממות רוח ארכטקטונית



במשך שנים כולנו עוברים ליד זכרון יעקב בכביש החוף או בכביש 4 ומתבוננים לעבר רכס זכרון , בקצה הרכס בולטים שני מבנים , אחד (הצפוני) בולט בברוטליות שבה הוא מונח על גבי השלוחה, ובצבעו הלבן על גבי צבעה הירוק של השלוחה- זוהי "חוות הברון" שנבנתה בסוף שנות השמונים, המבנה השני (הדרומי) הינו מבנה בטון שצורתו אינו פוגעת בקו הרכס, וצבעו של המבנה אינו מבליט אותו על גבי הרכס וקו הרקיע שמאחוריו- זהו "בית מבטחים" שבעבר שימש כבית הבראה לפועלים הרבה לפני שגילו את הדילים לטורקיה, רשמים אלו לגבי צמד המבנים מגיע ממרחק , מאותה נקודת תצפית חולפת על גבי הכביש שממנה רואים את שני המבנים האלו אלפי אנשים בכל יום.
על המבנה השני ארחיב , בילדותי אני זוכר את הורי לוקחים אותי לבית מבטחים לבקר את סבי וסבתי אשר נחים וממרעננים כוחות שם בבית ההבראה שעל רכס זכרון, לימים ננטש המבנה בדיוק מאותה סיבה שאילת ננטשה ובמקומה טורקיה פרחה, אנשים גילו מקומות תיירות חדשים והמקומות הישנים ננטשו.
לפני שנה קבוצת יזמים שרכשה את המבנה הנטוש בזכרון יעקב עמדה להרוס אותו ולהקים פרוייקט נדל"ני גדול באותה קרקע יקרה, האמנית לילי אלשטיין רכשה מהם את המבנה מתוך מטרה לשמר אותו ולהקים בו גלריה לאומנות, קנייתה של אלשטיין חשובה מאד בעיני שכן גם הרווחנו שימור של מבנה בעל ערך ארכיטקטוני רב וגם מקום אומנות נוסף.
לפני שבועיים לאחר טיול אופניים בצפון עצרנו בזכרון יעקב לאכול, לאחר האוכל רציתי לראות ולחוות את בית מבטחים בנטישותו , נסעתי לאזור ומצאתי נקודת כניסה בגדר שכן המקום סגור, ועכשיו אני יודע שגם יש שם שומר.
הוצאתי את המצלמה והחלתי יורה לכל כיוון:


עמודי הבטון האורכיים יוצרים חלל ארוך ומתמשך שסופו אינו נראה, למרות הנטישות הצמחים ממשכים לצמוח והם מוסיפים גוון ירוק למבנה.



החזית האחורית של המבנה בנויה כמדרגות בעלות חלונות שמחדרים למסדרון אור וקשר עם הנוף בחוץ.

חזית המבנה מעידה על הפרטיות הניתנת לכל אדם ואדם מול הנוף הפרטי שלו.

וסכום החזיתות הפרטיות יוצרת שילוב אינסופי.


השוטטות במרחב השומם היתה מרגשת מאד, הבטון הישן החשוף בשלל צורותיו וכיווניו עומד בצורה יציבה למרות חוסר נחיצותו העכשווית, עיטורי יציקתו מספרים על תקופת בנייה שונה והווי ישראלי שונה. מבט פנימה מגלה כיווינים מעניינים.


ואז הגיע השומר ושאל למעשי ובמילה אחת, "סתלק" הוריד לי את כל החוויה המרגשת. שמתי פעמי חזרה לעבר הגדר ממנה נכנסתי ויצאתי שבליבי עדיין עוצמת התחושה שחווייתי. ברגעים אלה אני בטוח בכיוון שבחרתי שכן שום עיסוק אחר לא גורם לליבי תחושה נפלאה ומרגשת כזו כמו שאני חווה בשיח שלי עם מבנים

No comments: